יוסי גרין
בסוף שבוע שעבר, לאחר מאבק שדולות אזרחיות, נקבע נוהל שעה בו צה"ל יאפשר שאיבת זרע לחיילים ושאיבת בייציות לחיילות, בטרם יצאו לאזורי סיכון ולחימה.
במקביל מתנהל מאבק בני משפחה שכולים, על הזכות להשתמש בזרעו של המת. בני זוג שכולים שאינם בעלי אזרחות ישראלית, נאלצים להיאבק במקביל גם נגד גירושם על ידי משרד הפנים.
גם הורים זרים שכולים עם ילדים, שכבר נולדו והתייתמו, מגורשים מישראל על ידי משרד הפנים.
שאיבת זרע מראש התאפשרה עד היום בצה"ל, רק ביחידות מסויימות.
שאיבה מראש, קריטית במקרים של נשים, כיוון שלא ניתן לבצע את הפרוצדורה של שאיבת בייציות לאחר המוות.
בטבח 7 באוקטובר, רבות מגופות הגברים הגיעו במצב פיזי קשה, לאחר שהות ארוכה בשטח מעבר לחלון הזמנים של כ 24 שעות בהן ניתן לבצע שאיבת זרע מהמת.
לא ניתן לבצע שאיבת ביציות מגופות נשים. חיילות ונשים רבות נרצחו במתקפת חמאס, ומגופותיהן לא ניתן לשאוב בייציות בהליך הרפואי הקיים היום. מקרים שהגיעו לבתי משפט בישראל, עסקו בביציות שנשאבו והוקפאו, ולאחר התהליך האישה (ממנה נשאבו הביציות) נפטרה.
האסון של שי-לי עטרי: שאיבת זרע מן המת, מתי ומי רשאי לבקש?
שי- לי עטרי העלתה את המודעות לנושא שאיבת זרע מן המת או חייל שנהרג. עשרות משפחות שכולות ביקשו השבוע לשאוב זרע מגופת יקירן. מתי ומי רשאי לבקש? כל התשובות כאן
אי אפשר לשאוב ביציות מנשים שנרצחו
חיילות ואזרחיות רבות נרצחו בטבח 7 באוקטובר, אולם לא ניתן היה לשאוב מגופותיהן ביציות בהליך הרפואי הקיים היום.
שאיבת והקפאת זרע מתאפשרת בחיילים במשך כ24 שעות לאחר מותם (עד כ36 שעות).
שאיבה והקפאת בייציות היא תהליך מורכב יותר, שלא ניתן לבצע לאחר הפטירה. ההליך הרפואי כולל טיפול הורמונלי המביא להבשלה ויציאה של בייציות מן החצוצרות, והליך התערבותי הנעשה בהרדמה להוצאת הביציות.
מי זכאי להשתמש בזרע ובביצית?
אלמנה ממזרח אסיה, פנתה באמצעות עורך דינה בבקשה לשאיבת זרע מבן זוגה חייל מילואים שנרצח בידי חמאס. השאיבה התבצעה, אולם השימוש בזרע ייקבע בהליך בבית המשפט. במקרה זה ההורים והאלמנה בחזית אחת. אולם לא בכל מקרה, מתקיים שיתוף פעולה בין בני המשפחה השכולה.
מתחילת מלחמת חרבות ברזל, נשאב זרע מ33 הרוגים בהם 4 אזרחים, ו29 חללי צה"ל. כך לפי נתונים שהוצגו בוועדת הבריאות של הכנסת
ירושלים אונלייןמאז פרסום הכתבה, עלה מספר המבקשים לשאוב זרע מיקיריהם שנהרגו:
אין חוק
נושא שאיבת זרע מן המת לא מוסדר בחוק. גם השימוש בזרע וביציות שנשאבו מאדם שלאחר מכן נפטר, אינו מוסדר בחקיקה.
הרשויות מאפשרות שאיבה מגופות גברים, עקב לחץ הזמנים המאפשר את ההליך הרפואי עד כ24 שעות משעת המוות. אולם כדי להשתמש בזרע, ההורים או בת הזוג צריכים לפנות לבית המשפט.
עד היום צויין בפסקי דין שניתנו בנושא, כי החלטת בית המשפט לא קובעת הלכה, והדיון נעשה בכל מקרה לגופו.
קיימת הצעת חוק בת 15 שנים, אשר טרם הבשילה להגשה לקריאות בכנסת.
בין השאלות בהן צריך החוק להכריע, מה משמעות רצון המת, זכותו של מי גוברת במקרה של מחלוקת בין השארים, ועוד.
השלכות
השימוש בזרע ובייצית, יוצר חיובים חוקיים לשארים כלפי הילד הנולד. השלכה משפטית נוספת, הכרוכה בשאלת זכות השימוש. שאלה המתחדדת במקרים בהם אין הסכמה בין קרובי המשפחה. לדוגמא, יריבות אפשרית בין בן או בת הזוג של נפטר או נפטרת לבין עמדת ההורים השכולים של הנפטר.ת.
גירוש בן זוג שכול שאינו ישראלי
ג'ינקי בוליבר, ילדה תינוקת לה חיכו זמן רב היא ובן זוגה גלעד כפיר ז"ל שנרצח במושב נתיב העשרה במתקפת חמאס. גם הסבא, אביו של גלעד שהיה בן יחיד, חיכה בכיליון עיניים ללידת נכדו. עתה הם נאלצים להילחם על אשרת שהייה לאם האלמנה הטריה.
"התינוקת זואי, בת יום בסך הכול, לא תכיר את אביה, גלעד כפיר ז"ל, שנרצח בידי מחבלים במושב נתיב העשרה בו התגורר. האם, ג'ינקי בוליבר (38) מהפיליפינים, נמצאת בעיצומו של קרב משל עצמה והגישה בקשה למעמד תושבת ארעית בישראל מטעמים הומניטריים". וואינט.
לאם הפיליפינית, אין זכות לקבל אשרה בישראל מכוח העובדה שזה עתה ילדה את בנה המשותף עם בן זוג ישראלי שנרצח. הרך הנולד ישראלי, אבל היא לא. אז מה עושים?
התינוקת זואי לא תכיר את אביה שנרצח בעוטף, האם מתחננת להישאר בישראל
"עין אחת שלי בוכה ועין שנייה צוחקת", מתאר הסבא מאיר (72) את טלטלת הרגשות אחרי לידת הנכדה זואי אתמול בבית החולים איכילוב בתל אביב. האם ג'ינקי בוליבר ילדה בניתוח קיסרי חודשיים לאחר שאיבדה את בן זוגה גלעד כפיר שנרצח בנתיב העשרה.
טובת הילד
במקרים דומים גירשו נציגי משרד הפנים את האם. אחד המקרים, הוא סיפורה של דניאל בת ה7.5 בת לאב ישראלי שנפטר ולאמא תאילנדית רוקחת במקצועה. נציגי משרד הפנים הציעו כי לילדה ימונה אפוטרופוס, או שהילדה תעזוב את ישראל יחד עם אמה. רק לאחר פניה לבית המשפט ולשרת הפנים דאז איילת שקד, נקבע הליך בו האם (שחיה עד אז בישראל שנים רבות) נאלצה לעזוב את ישראל ולשוב כדי לקבל אשרת שהיה.
נותר להמתין ולראות כיצד יגיב משרד הפנים הפעם.
הסדרה חלקית וזמנית
בשלב זה כאמור הוסדר באופן זמני, נושא שאיבת זרע וביציות מראש במסגרת צה"ל לחיילות וחיילים שיחפצו בכך. אולם יש צורך להסדיר זכות זו בחוק, וכן את זכות השימוש בזרע ובייצית במקרה מוות.
נושא אשרת השהיה של בני ובנות זוג זרים, לאחר פטירת בן.ת הזוג הישראלי, הוא סוגיה כואבת העולה שוב ושוב במיוחד כאשר יש גם ילדים יתומים – קטינים או חיילים.
