הארמון

המלך נאראי מלך על נסיכות איוטיה, בסוף המאה ה17, במשך 32 שנה.

המלך גר במקום עם פמלייתו במשך שני רבעונים בשנה (8-9 חודשים).

מכאן ניהל את ענייני הממלכה, אירח פגישות רשמיות, יצא לציד, ונח ונרגע בטבע עם פמלייתו.

שושלת

המלך נאראי הורה על בניית הארמון ב1666 באותו מקום של ארמון המלך ראמסואן Ramesuan.

כשהמלך נראי נפטר ב1688 הארמון ננטש ויחד איתו ננטש כל אזור לופבורי בו שוכן הארמון.

המלך מונגקוט "ראמה ה4" הורה על רסטורציה של ארמון המלך נאראי והוסיף לו היכל כתר "פימאן מונגול פאביליון". המלך מונגקוט שינה את שם הארמון ל " נאראי ראג'ניוט".

חלפו שנים והגיעו ימי מלכותו של המלך ג'ולהלונגון, "ראמה ה5". אחד המלכים האהובים במיוחד על התאיים, שהביא לתאילנד את המרכבות והסוסים ושחרר את העבדים.

לעם

ראמה ה5, מסר את הארמון לממשלה כדי שישמש משכן לעיריית לופבורי.

ב1924 נפתח במקום מוזיאון על ידי שני נסיכים מבית המלוכה. ארבעים שנה אחר כך ב1961 הפך המקום למוזיאון לאומי Somdet Phra Narai National Museum.

המוזיאון מציג פריטים עתיקים מתקופות שונות של הארמון ששרידיו פתוחים למבקרים.

ลพบุรี לופבורי

העיר לופבורי היא בירת מחוז לופבורי בתאילנד. שמה העתיק של העיר "לאבו" ול"אבאפורי",
על שם העיר העתיקה "לאבאפורי" בפקיסטן הנקראת היום "לאהור" Lahore.

העיר במרחק 150 קילומטר מצפון מזרח לבנגקוק. חיים בה כ 58,000 תושבים, והרבה מאוד קופי בר המסתובבים באופן חופשי ברחובות ומתרכזים באזורי העתיקות בעיר.

כבוד לאומי

לופבורי הייתה בעבר תחת שלטון קיסרות "קמר" בקמבודיה, בה שלט מלך אל.

בעת העתיקה, הממלכות באזור בורמה וקמבודיה שלטו לסירוגין באזור תאילנד שהתחלקה לנסיכויות רבות. נסיכויות שהתאחדו בהדרגה לממלכה שצברה כוח ונקראת בימינו "תאילנד", ארץ החופשיים.

רוב בני העיר השתייכו אתנית לקהילת ה"מון".

בין הממצאים הארכיאולוגים, מטבעות של העיר מהמאה ה7 וה8 לספירה. על המטבעות הוטבעה המילה "לאבה", שמה העתיק של העיר.

מארקו פולו הזכיר את העיר בספרו השלישי, שם היא נקראת לוקאץ' Locach. הצורה בא ביטאו סינים קאנטונזים את שם העיר. "לאבו" הפך בפיהם ל "לו-הוק". בכתבים היסטוריים של שושלת יואן בסין העיר מוזכרת בשם "לו-הו".

כאשר הוקמה שושלת מלכות איוטיה במאה ה14 לספירה, העיר לופבורי הפכה למשכן למלכי השושלת. בתקופת המלך נאראי הפכה לופבורי לבירת הממלכה. המלך ופמלייתו התגוררו בעיר כשמונה חודשים בשנה.

 

חגיגת הקופים